מאת אתר אמונות
והפעם בפרשת השבוע - פרשה שמעניינת אותי במיוחד ומרגישה קרובה ללבי - פרשת פנחס. הסיבה העיקרית שפרשת השבוע הזו כל כך חשובה בעיניי, ואני בטוחה שלא רק לי כמובן, היא משום שהיא חסרת תקדים בנושא מאוד רגיש ועדכני, במיוחד היום. אפסיק לסקרן אתכם ואגש לעניין.
פרשת פנחס מתעסקת בעיקרה בהגעה לארץ ישראל, הארץ המובטחת, וחלוקתה לנחלות למשפחות השונות של עם ישראל באמצעות הגרלה ובהתאם למספר האנשים בכל שבט. במפקד האוכלוסין שנערך טרם ההגרלה התגלה שכל הגברים מעל גיל 20 שנספרו במפקד הקודם, לפני 38 שנה, כבר עברו מן העולם.
חשוב לציין ולהבהיר בהמשך לכך שחלוקת הנחלות למשפחות נעשתה על ידי שיוכן לאב המשפחה. אך מה תעשה משפחה ללא אב? כאן אנחנו מגיעים לסיפורן של בנות צלפחד - חמש בנותיו של צלפחד איבדו את אביהן במדבר וכעת חששו מאוד שמאחר והן רק חמש בנות, ללא אב או אח, יוותרו ללא נחלה וללא בית. מה הן יעשו? ובכן, הן עשו את הדבר ההגיוני ופנו למשה עם החששות שלהן.
בנות צלפחד, מַחְלָה, נֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה ותִרְצָה, נגשו למשה ואמרו לו את הדברים הבאים: "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח, כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת, וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן? תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ."
למעשה, מעבר לכך שהן מספרות לו שאביהן לא בין החיים וגם אין להן אחים, הן מוסיפות כי לא היה חלק מעדת קורח אלא מת בשל חטא אישי שלו שחטא. עוד הן שואלות אותו, האם משום שאין לאבינו בנים לא נקבל את חלקנו בארץ כמו כולם? הן חותמות את דבריהן בספק בקשה ספק דרישה באומרן "תן לנו את החלק המגיע לנו בשם אבינו". מה עושה משה? "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם, וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן."
למעשה, לאחר שמשה מביא את הדברים מול אלוהים, אלוהים לא רק מאשר העברת ירושה חוקית מהאב לבנותיו, אלא מגדיר מחדש את כל חוקי הירושה, כאמור, צעד המהווה תקדים מאוד חשוב מרגע זה והלאה.
עכשיו אני מניחה שאתם יכולים להבין קצת יותר מדוע אני כל כך מחבבת את פרשת השבוע הזאת ולמה היא כה חשובה בעיניי. יש כל מני צדדים לסיפורי התורה וההלכה, ופמיניזם או כוח נשי או איך שלא תרצו לקרוא לזה, הוא לא דבר של מה בכך משום שאינו נפוץ.
הוא קיים בהחלט (דוגמה ראשונה שעולה לראשי - יעל וססרא), אך עדיין לא מאד שכיח ובאופן אישי לי תמיד נעים להתקל בסיפורים מהסוג הזה, במיוחד כשזה מגיע בתוך פרשת השבוע שאני מרגישה שבאה לספר לי משהו ישן-חדש, הרלוונטי בכל פעם. לענייננו, בעקבות בנות צלפחד ופנייתן האמיצה והצודקת בסופו של דבר, הוחלט כי בהיעדר בנים, הבנות יורשות את אביהן ואת נחלתו באופן גורף, החל מאותו יום.
;){kind=link}